זיהוי התעללות רגשית חלק ב

בהמשך לפוסט הקודם, הנה חלקו השני של הפוסט בו אני ממשיכה למנות חלק מהתופעות הקשורות בטראומה מיחסים עם מתעלל רגשי מסוג הורה ו/או בנזוג.

פוסט טראומה מהתעללות רגשית ~ חלק ב.

זיהוי וההבנה שאת במערכת יחסים עם מתעלל רגשי:

המתעלל הרגשי גורם לך לספק עצמי וערעור תמידי כך שקשה לעלות על כך שאינך מדמיינת ואכן מדובר באדם מתעלל רגשית.

כשתביעי בפניו את חוסר סיפוקך ממערכת היחסים שלכם הוא יגיב באשמה כלפייך או שיספר לך שכך זה אצל כולם, כלומר, ינרמל את התנהגותו המתעללת וינרמל את מערכת היחסים הרעילה ביניכם.

תהליך ההיפרדות ממתעלל הרגשי:

בתהליך ההיפרדות את מגלה שאת חושבת לעצמך: "אם אני אתחתן וכבר לא אהייה לבד, אז הוא יפסיק כי הוא יבין שאין לו מקום כבר בחיי" או "אם אני אלד ואהפוך לאמא הוא כבר יבין שבגרתי ואני בעצמי הורה והגיע הזמן להפסיק להתעלל ברגש שלי ובאישיות שלי וההיפך אולי אפילו לחזק אותי (כן זה נאיבי לחלוטין, הנפש מבקשת להיות ראויה ואהובה)" או את חושבת "אם אתרחק פיזית ממקום המגורים זה ייפסק מצידו" אך גם אז את מגלה שלא כך.

הדבר היחיד שיפסיק את ההתעללות הרגשית וההתקפות הוא לא לאפשר, להפסיק כל תקשורת אלא אם הכרחית וגם אז באופן הקונקרטי ביותר. ללא תגובתיות.

אחד הדברים הכואבים בהתמודדות עם טראומת המתעלל הרגשי היא הסודיות, הפחד לדבר על זה בקול רם כי לרוב מדובר באנשים שעדיין נוכחים במידה מסוימת בחייך, לרוב יש מכרים/קרובי משפחה משותפים ויש את ערכיה של הנפגעת שלא רוצה לפגוע בפוגע וגם פוחדת להיפגע ממנו או מקרוביו עוד יותר במידה והיא תשתף את הדבר, בנוסף, מלבד צילומי מסך בטלפון אין לה שום יכולת להוכיח שהיא אכן סבלה מהתעללות.

סיבה נוספת לסודיות היא פשוט שנושא ההתעללות הרגשית הגיע להכרה רק בשנים האחרונות והוא רק כעת מדובר ונלמד באופן כזה שיאפשר שינוי בחברה שלנו וגם במסגרות הטיפוליות והמשפטיות בהתמודדות עם מקרים של הורה/בן זוג מתעלל רגשית.

כולנו בדרך זו או אחרת נושאים בתוכנו מידת מה של נרקיסיסטיות, קנאה ומניפולטיביות לעיתים. באופן עדין וקטן זה יכול לפעמים לצאת מאיתנו בעיקר באי הסכמות שנוגעות לנו בנקודות רגישות. כאן אני לא מדברת על מקרים כאלו, כן חשוב לדעת לזהות זאת כדי להיות במודעות לעצמנו כשזה יוצא מאיתנו כדי לעשות במקום הזה ריפוי והתפתחות עצמית וחשוב לזהות זאת כדי לשקף לבן הזוג כשהוא נוהג כך וגם שנדע לזהות היכן לשים את הגבולות. במקרים כאלו את לא תרגישי טראומה, זה לא מערער את נפשך וגופך. כשאת במערכת יחסים עם מתעלל רגשי, הסימנים ברורים רק שקשה לך ולאחרים להאמין. כאן תוכלי לזהות האם את נמצאת במערכת יחסים עם מתעלל רגשי או שאת ניצולה של כזאת.

תפיסת ושיקוף הפעולות והתכונות המטיבות שלך כדבר שלילי:

המתעלל הרגשי יתפוס פעולות שאת עושה בתמימות ובכוונה טובה כפעולות שמבוצעות נגדו או כפעולות אנוכיות.

לדוגמא: אם את דואגת לארגן דברים, לדאוג לילדים ודברים שגרתיים שכאלו את נתפסת בעיניו כחולת שליטה.

אם את מביעה דעתך נגד משהו שהוא אומר אז את נתפסת בעיניו כתוקפנית הוא יאשים שאת צועקת עליו.

פוביה, עוד תופעה שמלווה את נפגעות ההתעללות הרגשית:

הפוביה יכולה להופיע בכל מיני דרכים, אצל כל אחת. למשל, אצל מיכל (שם בדוי) הפוביה התבטאה בכך שכל פעם שהיא ראתה וואטסאפ עם השם שלו מיד הופיעה אצלה תגובת בהלה, לחץ במרכז החזה ולאחר מכן, אם הוואטסאפ היה סביר אז מופיעה עצבנות ומיכל הייתה צריכה לעשות ממש תרפיה, פעולת הרגעה של המערכות שהוקפצו.

בנוסף מופיעה עצבנות, חוסר שקט ובניית תכנית פעולה לפני כל פעם שצריך לדבר/לבקש משהו מאותו מתעלל רגשי.

מחשבות שקופצות עם תרחישים של מה הוא יגיד, איך יגיב ואז נדרשת עבודה על ניטרול המחשבה וחזרה למרכז הפנימי ולכאן ועכשיו.

בחלק א ובחלק ב של פוסט זה כתבתי רק כותרות ונגיעה קטנה לזיהוי טראומה ביחסים עם מתעלל רגשי.

בהמשך אביא כאן סדרת פוסטים "נשים יוצאות מספרות" ובה סיפורים של נשים שיתארו בפרוטרוט את ההתרחשויות תחת הכותרות וסימני הזיהוי שנתתי כאן.

בסדרת הפוסטים תוכלו להבחין בספקטרום הרחב של סוגי ההתעללות הרגשית ולראות שלרוב המתעלל הרגשי הוא בעל גיוון הפרעות הקשורות לספקטרום הנרקיסיסטי.

אם את מזהה את עצמך כמי שעברה או עוברת קשר כזה זוגי או הורי, דברי איתי כאן