נשים יוצאות מספרות ~ זר לא יבין זאת

נשים יוצאות מספרות ~ "זר לא יבין זאת" ~ קינאה של אם בבתה, כיבוי האהבה העצמית שלך, מחיקת תחושת סיפוק עצמי, חוסר יכולת של ההורה לאהוב את ילדו כפי שהוא, ראיית כל מהותו של הילד כגורם נחות ושלילי.

תמר (שם בדוי) מספרת על חוסר הפירגון של אמה, ההתעלמות מההישגים ומהעשייה של תמר.

"היא מעולם לא מתעניינת או שואלת על חייה ועל עשייתה בעולם."

בצעירותה ותמימותה ההגיונית, ניסתה תמר לשתף את אמא בתכנוניה ולספר לה על ההתקדמות המקצועית שלה ואמה הייתה מבליחה רבע חיוך קפוץ ואומרת "יופי" שהיה מקפיא את תמר. היא הרגישה את הקינאה, משהו כל כך מוזר - הורה שמקנא בילדו, הורה שאינו נהנה ומתמוגג מלראות את ההצלחות וההתקדמות של ילדתו, זר לא יבין זאת.

בדרך כלל, לאחר ברכת ה"יופי" המאולץ הגיעה שתיקה רועמת ולאחר מכן הגיעה הביקורת "טוב, נראה אם תתמידי" , "זה לא מספיק בשביל להתפרנס" וכדומה שפע פניני קינאה וטיפשות.

"זר לא יבין זאת" צירוף המילים האלו עובר בראש של כל קורבן להתעללות רגשית / אלימות שקופה כל כך הרבה פעמים.

בכל פעם כשרוצות לדבר, לספר על מה שהן עוברות הן משתתקות והמחשבה שעוברת בראש היא שלא יבינו אותן, שלא יאמינו, שיחשבו שהן סתם היסטריות או יוצאת מפרופורציות ומגזימות. וכך עוברות שנים על גבי שנים עד שהקורבן מוצאת את הכוח לצאת החוצה הן ממערכת היחסים עם המתעלל הרגשי והן בקול שלה כשהיא מאפשרת לעצמה לספר את הסיפור שלה.

לספר את הסיפור שלך במילים כתובות או בקולך שלך יש בו חלק משמעותי ביותר בתהליך הריפוי מטראומת החיים לצד מתעלל רגשי.

אם את מרגישה את הקריאה לספר את הסיפור שלך, אני מזמינה אותך לפנות אלי ולספר את סיפורך בקול או בכתב.

ציטוט מתוך הספר "הטרדה נפשית" שכתבה מארי-פראנס היריגוין, עמוד 137-136:

"אין להם כל עניין ברגשותיהם המורכבים של אנשים אחרים, הם אטומים לזולת ולשנותו, ובלבד שאינה נתפסת בעיניהם כגורם שעלול להפריע להם. הם מכחישים לגמרי את זהותו של האחר, כל עמדותיו ומחשבותיו חייבות להתאים לתמונת העולם שיצרו להם."

"הפרוורטים הנרקיסיים חשים קנאה עזה ביותר במי שנראה כי יש לו דברים שאין להם, או אף בכל מי שנהנה מחייו."

אם את מזהה את עצמך כמי שעברה או עוברת קשר כזה זוגי או הורי, דברי איתי כאן