נשים יוצאות מספרות ~ קינאה בך

קינאה בך: תחרותיות, הקטנה, חוסר פירגון, הוצאת הרוח מהמפרשים.

בקשר רעיל ישנה דינמיקה של קינאה ותחרותיות.

כדי לשמור על שליטה ולהגביר אותה נאמרות כל מיני אמירות ונעשים מעשים שמטרתם להחליש את הנפגעת ובכך לשמור על עליונות.

איך התופעה הזו באה לידי ביטוי?

הנה דוגמאות מסיפורה האישי של ליאת (שם בדוי) :

בן זוגה של ליאת היה מסובך כלכלית עם מגוון חובות והלוואות ונהג לספר לה על קשייו הכלכליים.

כשהיא שיתפה אותו שסיימה לשלם על הלוואת הרכב שלה הוא הראה סימני אי נוחות, במקום לפרגן לה.

במקום לשמוח בשמחתה הוא היה מטה את השיחה לכיוון החובות שלו וכמה שזה מעיק עליו.

הדבר הזה גרם לליאת לעשות הוצאות רבות על אחזקת ביתם המשותף מבלי שביקשה ממנו להשתתף בהם.

השיחות הרבות על חרדותיו הכלכליות העיבו על הקשר וגרמו לה להוציא כספים רבים שנראה שלו היה קושי רב להוציא.

היא מצאה את עצמה קונה לו בגדים, מזון וחפצים לבית שחלק עם ילדיו וכן מוציאה כספים על ביתם המשותף מתוך רצון לתמוך בו ובאתגריו.

היא מעולם לא התחשבנה איתו על הוצאות אלה ואף הגדילה לעשות והוציאה מכיסה כספים עבור כיבוד וציוד לסדנאותיו.

כל זאת נעשה מבחינת ליאת כחלק מתמיכתה בבן זוגה.

למעשה היא נוצלה כלכלית וחשה צורך לעשות זאת דרך מניפולציות רגשיות חוזרות וסיפורי הקורבן שלו על פגיעות מהילדות שהיו חלק בלתי נפרד מהקשר.

המעבר החד והחוזר הזה בין הדמות הכל יכולה, כל יודעת שהציג לציבור לבין הקורבן הנזקק היו מאפיין חוזר לאורך כל הקשר.

לאורך כל הדרך בן זוגה נהג להתבדח על כך ששווה לו להיות בן זוגה, כי היא הספונסרית שלו.

הוא גם נהג לעשות השוואות מוזרות בין מצבם הכלכלי והמשפחתי ולהתלונן על מר גורלו.

ליאת מספרת על מקרה החליטה לרכוש משהו עבור עצמה. הוא ביקר אותה על בחירותיה ואף צחק עליה מול המוכר בחנות.

הקניה הזו נראתה לו מוגזמת, לא הכרחית ומטופשת.

למרות שזו היתה רכישה של חפץ עבור ביתם המשותף, כשראה שהיא התלהבה מהרכישה, הוא עשה הכל כדי להוציא לה את הרוח מהמפרשים, לקלקל לה את חווית הקניה, לזלזל בבחירתה ולגרום לה לבסוף פשוט להיפטר מהדבר אותו רכשה באהבה רבה.

מכיוון ששב והזכיר לה כל פעם את דעתו על החפץ הזה שהיה בשימוש יומיומי, ההתלהבות שלה הפכה לשאט נפש והיא לא יכלה לראות את החפץ הזה. כשנפרדו דרכם היא הותירה את רוב החפצים מאחור.

היא לא היתה מסוגלת לקחת גם את מה שהיה שייך לה.

באופן זה בן זוגה "זכה" מן ההפקר בשפע נוסף שיכל לנכס לעצמו או לתת כאקט של נדיבות למעריציו.

דוגמאות נוספות לתופעת הקינאה בך מסיפורה האישי של מיכל (שם בדוי) :

בן זוגה של מיכל היה מקנא בה. מיכל הרגישה שהוא מקנא בה, אך זה היה מוזר מידי לדעתה והיא חשבה שאולי היא לא מבינה נכון או מגזימה בשיפוטיות שלה את תגובותיו הלא מפרגנות והמקטינות.

זה קרה לאורך כל שנות הזוגיות שלה איתו. מיכל זוכרת בפרוטרוט את המקרים האלו, כמו למשל מקרה שבו הם היו באיזור הררי והיו צריכים לעלות הרבה מאוד מדרגות טלולות. מיכל ראתה בזה הזדמנות לקצת ספורט והעלאת המורל שלה ועלתה אותן במהרה וללא כל קושי או התנשפות. הוא לעומתה השתרך מאחור והתנשף.

מיכל חייכה לעצמה והייתה מסופקת מהכושר הגופני הטבעי ובסיבולת לב הריאה שלה והתגאתה בגנטיקה הפיזית הטובה שלה. כשבן זוגה ראה את החיוך והסיפוק שלה מייד יצא זעמו כלפיה והוא החל להקטין אותה ואמר לה בהתרסה וזעם "לא יהיה לך כזה כושר לאורך זמן אם לא תעשי כושר מכוון", "שטויות מה שאת אומרת על גנטיקה" והמשיך להטיח "למה לא חיכית לי?" ועוד משפטים מהסוג הזה.

למיכל כמובן מייד נמחק החיוך והיא הייתה בהלם (תגובת ההלם מאוד נפוצה ביחסים עם המתעלל הרגשי) היא ידעה שלא עשתה שום דבר רע ובכל זאת הרגישה כל כך רע וזה מצידו העניש בשתיקה רועמת וריחוק ממנה.

נזכרת מיכל ומספרת שבמקרה אחר, הוא הציע שיתחילו לעשות הליכות בשילוב ריצות קלות יחד מדי פעם. הספיקה פעם אחת לניסוי הזה.

מיכל מספרת שהם יצאו להליכה ואז היא הציעה שירוצו קצת, הוא הסכים והם רצו. מיכל, למרות שמבחינתה רצה לאט מאוד, השיגה אותו וגם כאן הזעם יצא כלפיה.

הוא הקניט אותה ותקף בקול גבוה מאוד שהיא אנוכית וחושבת רק על עצמה ולא מחכה לו. לא עזר שמיכל ניסתה להסביר שהיא חשבה שהמטרה היא כושר ולא שמה לב שהיא פותחת מולו פער בריצה.

בשלב הזה שום דבר שמיכל אמרה לא עזר. זה היה מאוחר מדי הזעם של המתעלל הרגשי כבר היה בחוץ. כשסיים לרדות בה, הותיר אותה בוכה, ושוב העניש כשהוא הולך לדרכו ומותיר אותה בוכה בטיילת.

עוד מספרת מיכל שלקחו כמה שנים לאחר שהתגרשה עד שהיא שמה לב שבכל השנים בהן חיה עם אמא בבית ולאחר מכן עם המתעלל הרגשי לא הצטלמה כשהיא מחייכת. אין לה תמונה אחת עם חיוך מאותה תקופת חיים אך מאז שיצאה מהקשר עם המתעלל הרגשי כל התמונות שלה עם חיוך, כולן! והגילוי הזה מאוד עוצמתי, כי הוא מזכיר לה שתמיד כשהייתה מחייכת או נראית מסופקת מישהו דאג לגרום לה להרגיש לא בסדר עם החיוך, עוד כילדה.

כלומר, למיכל נצרב בתודעה שהחיוך שלה יגרום לתגובה שתכווץ אותה.

זהו ביטוי חולני נוסף לאותה קינאה סמויה וחוסר הביטחון של המתעללים הרגשיים. כפי שציינתי כבר בפוסטים הקודמים, מדובר בהתעללות מאוד חמקמקה לזיהוי, התעללות רגשית שמרסקת את היסודות הרגשיים של האדם החווה יחסים מסוג זה.

אם מצאתן את עצמכן מזדהות עם הסיפורים שאני מביאה כאן, אני מזמינה אתכן להעמיק ולקרוא על תופעות הפוסט טראומה המורכבת ולבדוק אם אתן מוצאות שאתן סובלות מהסימפטומים. הגילוי הוא תחילת הריפוי.

אם את מזהה את עצמך כמי שעברה או עוברת קשר כזה זוגי או הורי, דברי איתי כאן