עצמיות

אחד הדברים החשובים ביותר שהבנתי בעיצומה של דרך אותה אני עוברת ולומדת ומתנסה הוא, שהחיפוש ושאלת השאלות מוביל אותך למקומות, רעיונות, תורות ואפילו סדר יום, של אחרים.

יש הוראה פנימית שכזאת מצד אלו שמבחינתם ראו את האור להאיר לאחרים, בדרך שהם מצאו נכונה. זה מאוד יפה וטוב.

אך,

אני מצאתי שהעצות האלו יכולות לתסכל מאוד.

כי אם אני אכתוב לכם עכשיו שעליכם להיות באהבה עצמית, שקט, שלווה, ניקיון והתרחקות מכל מה שמעיף אתכם מהקרקע, אז... תנסו, תמעדו ותתבאסו. תרגישו כישלון ושאתם לא ראויים לעמוד בסטנדרט הרוחני שנקבע עבורכם או שאתם קבעתם עבור עצמכם.

אז, חוזרת רגע להתחלה, לשיטוטים שלי בין האנושות, הבנתי:

אין דרך אחת.

אין אדם זהה לך.

-

אחד יכול לעשן כל היום וויד וזה עובד לו והוא חי ומתפתח ומקים חברות וקונה דירות, אחד מודט לפחות פעמיים ביום ושותה תה ירוק כל היום וזה מניע אותו להצלחה, אחד עושה גם וגם ולפעמים מצליח לו ולפעמים לא. אחת מתעוררת בחמש לצעידה בים בכל בוקר וזה מחבר אותה להדרכה הגבוהה ביותר וכ"ו וכ"ו אינספור סיפורים אנושיים שכאלו.

התשובה שאני קיבלתי כששאלתי את עצמי, היא:

עצמיות.

-

זה מאוד מתסכל מצד אחד, כי, שוב, את לבד ומבינה שאין מי שיכול באמת להכתיב לך את הדרך.

את היחידה שתסללי אותה. בעצמך.

לאו דווקא לבדך.

כן, בעצמך.

ומצד שני, יש חופש. יש קבלה שלך את עצמך

וידיעה שהדרך אותה את סוללת מובילה רק למקום שערגת אליו כל חייך.

רות טולדו ~ מלווה נשים שנפגעו מהתעללות רגשית זוגית ו/או הורית

אם את מזהה את עצמך או מכירה מי שעברה קשר כזה, דברי איתי כאן